Barramundi Carpaccio-0, VBG-1: The How to

דג ברמונדי-0, בחורה שלא אוהבת לבשל-1: המדריך ל

לפני כחודש נכחתי בארוחת צהריים לכבוד הגעתו לשוק של דג חדש- דג הברמונדי, ויצאתי מארוחת הצהריים הזאת עם...חתיכת דג. שאני אמורה להכין ממנו משהו. אני ממש אוהבת דגים! ממש! כשהם באים מוכנים מעשה ידיו של אדם אחר, לא שלי. אבל אם החיים (כלומר היח"צ) נותנים דגים- צריך להכין....מנת דג.

הסתכלתי על הדג, הוא לא הסתכל עליי בחזרה כי הוא פילה, סגרתי את המקרר. התייעצתי עם אמא, עם האינטרנט, אפילו שקלתי להתקשר לחברה שהיא בשלנית ממש מדהימה ולהתחנן שהיא תכין את זה ותגעל אותי מיסוריי (כי הדג טרי וממש טוב אז צריך להכין אותו מהר); ובסופו של דבר החלטתי שאני אהיה חזקה ואעשה את זה בעצמי.

שקלתי פשוט לחתוך אותו לשניים ולזרוק לתנור עם קצת ירקות -אבל זה הרגיש לי רגיל מידי, אולי דגים ברוטב- יותר מידי עבודה. לבסוף החלטתי על קרפצ'יו. פשוט כי לחתוך דג לפרוסות דקות זה המקסימום שיכולתי להתמודד איתו.

קרפצ'יו היא מנה ממש פשוטה, אבל תמיד מוגשת בצורה יפהפיה שגורמת לה להיראות מסובכת אז הייתי בטוחה שיש שם איזה טריק שאני לא מודעת אליו. פצחתי בחקירה מדוקדקת של עמוד החיפוש הראשון בגוגל, וזה גילה לי שלל מתכונים עם מגוון מצרכים שהמקרר שלי לא מכיל. בהיעדר כל רצון לרוץ לקנות תבלינים נדירים פתחתי את המקרר כדי לאלתר מתוך מה שנמצא בו. זה מה שאני בדרך כלל עושה כשאני רעבה (גילוי נאות, לרוב המקרר מכיל שניצל מההורים). לשמחתי המקרר דווקא אעלה ממצאים מוצלחים למדי. אם לא יצא טעים- לפחות יצא יפה.

אז איך מכינים קרפצ'יו ברמונדי ממש טעים בעשר דקות? לוקחים פילה דג ברמונדי ומה שיש במקרר שלכן.
או:

מצרכים
פילה דג ברמונדי (קונים בשופרסל, יינות ביתן וחנויות מובחרות), שמן זית טוב (זה האהוב עליי), סירופ בלסמי, מלח גס, פלפל, מיץ לימון, סלסה חריפה, נענע קצוצה, צנוברים ועגבניות מיובשות.

אופן הכנה
לחתוך את הדג לפרוסות מאוד דקות עם סכין חדה, לזרוק בקערה ולמזוג בנדיבות שמן זית, פלפל-מלח, מיץ לימון, מעט סירופ בלסמי ולערבב עם הידיים. לסדר יפה בצלחת נקייה את הדג, לפזר מעליו תלוליות של סלסה, עגבניות מיובשות פרוסות דק, נענע, וצנוברים. לא לשכוח לצלם את יצירת המופת.

בתאבון!

A month ago I was at a PR lunch, hold for a market entrance of the barramundi fish. I left that lunch with a piece of...fish. For me to cook. I LOVE fish! When it is made by someone else, but if life (meaning the PR) gives you fish- you make...fish dish.

I looked at the fish, it didn't look at me back because it was a fillet and close the fridge. I consulted mom, the internet and even considered calling my friend who is an excellent cook and beg her to do it, but decided to go for it by myself.

I considered simply cutting it to half and roast with some vegetables- but it felt too boring; fish in red spicy sauce- too much work. Eventually decided on carpaccio, simply because cutting a fish into thin slices sounds simple enough. 

Carpaccio is a really simple dish, but it is always assembled so beautifully I thought there is some trick I don't know about. I went to a serious research of Google's first-page search and found tons of recipes with ingredients I don't have. Lacking any internet to go out and look for rare spices I decided to roll with whatever I can find in the fridge. This is always my tactic when I'm hungry (usually I find there something my parents made). Luckily, the fridge didn't disappoint and I found some great stuff. If it won't be tasty- at least it will be pretty.

So how do you make a really delicious barramundi carpaccio in ten minutes? You take barramundi fillets and whatever is in your refrigerator.

Or:

Ingredients
Barramundi fillet, good olive oil (this one is my favorite), balsamic syrup, salt and pepper, lemon juice, salsa, chopped mint, pine nuts and dried tomatoes.

How to
Cut the fish into very thin slices with a sharp knife, throw in a bowl and pour generously olive oil, salt and pepper, lemon juice, a bit of balsamic syrup and mix with your hands. Arrange on a clean plate and garnish with salsa, thin slices of dried tomatoes, mint and pine nuts. Don't forget to take a picture of your masterpiece.

Bon appetit!


Photos taken by me.

Love you so-very-much,
Very Big Glasses.
3 comments:

Block

בלוק

פרסמתי את הפוסט האחרון שלי לפני יותר מחודשיים ובחיי שזה לא היה מתוכנן, ועל כך תעיד רשימת הפוסטים הארוכה שמתעדכנת תדיר של רעיונות לפוסטים שאני מתכננת לכתוב בעתיד. אבל משהו קרה לפני חודשיים. אני לא יכולה לשים על זה את האצבע, אבל איפושהו שם באמצע ינואר נכנסתי למחסום כתיבה וככל שהזמן עבר ולא כתבתי זה הפך ליותר ויותר קשה. את הפוסט הזה ממש אני מנסה לכתוב כבר חודש וחצי והוא היה אמור להיות על פמיניזם, יום האישה, יום ההולדת שלי, יום ההולדת של הבלוג, כישלונות, הצלחות ועוד המון המון דברים. התיישבתי מול המחשב, כתבתי, מחקתי ולא יצא שום דבר שראוי בעיני לפרסום.

היום VBG חוגג 5 שנים והחלטתי שזה הרגע להחליט, או שיהיה כאן פוסט, או שתהיה כאן פרידה. החלטתי שפוסט. אחד שלא ממש סגור על עצמו, כמוני לגבי חיי כרגע, אבל יהיה כאן פוסט! ואחריו אפילו עוד פוסט, ועוד אחד ועוד אחד; כי למרות שלפעמים אני מרגישה שאין לזה בכלל טעם, כי הרי כולן עברו לאינסטגרם (לעזאזל עם אינסטה-בלוגריות, טוב?) ולמי בכלל יש כוח לקרוא טקסטים, אני רוצה להמשיך לכתוב בלוג, עם טקסים (לא ארוכים מידי, אל תדאגו), ותמונות יפות; על איפור, אוכל, בגדים יפים, טיולים ואולי גם מה שעבר לי בראש בתקופה האחרונה ונראה פחות פוטוגני. הנקודה היא שהבלוג הזה יהיה, ויהיו עוד פוסטים (ואפילו ממש בקרוב, מבטיחה!)(:

דרך אגב, זה היה הפוסט הראשון. לא הייתה לי אסטרטגיית בלוגינג (עדיין אין לי), פשוט רציתי לכתוב. אני עדיין רוצה.

I blogged for the last time before more than two months, and this was not part of the plan. For that can account a long list of ideas for future posts that is constantly being updated. I can't put my finger on it, but at some point in the middle of January I got into a writer's block and could not write anything. I tried to write this post more time than I remember and it was supposed to be about feminism, women's day, my birthday, the blog's birthday, failures, successes, and about tons of other topics. I sat in front of the computer, wrote, deleted, nothing worthy of being published came out and I got more and more scared. 

Today VBG celebrates its 5th birthday and I decided that it is time to decide. This is going to be a new post or a final goodbye. I decided it is going to be a blog post. Not really "together" one, but a new post! And after it another one, and another one, and even another one because even though sometimes I feel that there is not really a point to it because everyone moved to Instagram (screw insta-bloggers, ok?) and who even read blogs anymore, I am going to continue blogging. So there will be texts (not too long, don't worry), and pictures; about makeup, food, pretty clothes, travel, and maybe even what went through my mind in the last few months and not as photogenic as everything else. The point is, this blog will continue to be, with more and more posts (very soon, I swear!)(:

By the way, this was my first blog post. I haven't had a blogging strategy (I still don't have one), I just wanted to write. I still do. 



 צולם ע"י אביטל הירש
Photo by Avital Hirsh

Love you so-very-much,
Very Big Glasses.


7 comments:

A Post about a Really Big Fear

פוסט על חשש ממש גדול

פעם לנשים היה אסור לנהוג (וגם לדבר בפתיחות בחברה, לצאת לארוחת ערב ללא מלווה, ללמוד ועוד כמות הרבה יותר מידי גדולה של דברים); אז אני מרגישה חוסר נוחות מסוים כשאני עומדת להודות בפניכן שאני לא אוהבת לנהוג. חוסר נוחות כי אני מרגישה שזאת התפנקות מצידי לא לנצל את הזכות הבסיסית הזאת, במיוחד עכשיו במיוחד בישראל כשהזכות שלי בתור אישה חילונית לחיות את חיי כפי שאני רוצה לחיות אותם, עומדת למבחן בערך בכל יום.
ולמה אני לא אוהבת לנהוג? טוב לא לגמרי לא אוהבת לנהוג, פשוט חוששת מאוד כי אני מרגישה חוסר ביטחון נוראי על הכביש. אז כשענת דניאל, מלכת הכביש, הציעה לי להצטרף לאירוע נהיגה מיוחד לבלוגריות היו לי חששות לא מעטים. לא רק שאני צריכה לנהוג, זה באזור שאני לא רגילה לנהוג בו, זה עם נשים לא מוכרות לצידי (ולכו תדעו איך הן יהיו), והחשש המרכזי שלי: זה ברכב קרוסאובר- הרבה יותר גדול ממנה שאני רגילה אליו. 
כמו שעשיתי פעמים רבות בשנים האחרונות, בחרתי לכבוש את הפחד שלי וללכת על זה, וכשסוף סוף הצלחתי להירגע, הצלחתי גם להינות מהנהיגה בשברולט אקווינוקס. ולאן? תמשיכו לקרוא.

A hundred years ago it was not obvious for a woman to drive a car (and also not to speak openly, go out of the house without an escort, study and way too many other things), so I feel really uncomfortable to admit to you that I don't like to drive. I an uncomfortable because I feel this kind of rude of me not to want to drive when there are places in the world where women don't have that option at all.

Why I don't like to drive? Well, not really don't like but more don't feel comfortable and very insecure on the road, so when the Queen of the Road invited me to join to a special driving event I had my concerns. I will have to drive, in an area I'm not used to drive at, and with women I'm not acquainted with by my side; and my main concern: I'll drive in a crossover- huge car! 
As I did many times in the last few years, I choose to concur my fear and go for it, and when I  finally managed to relax, I really enjoyed driving the Chevrolet Equinox . Where to? Continue reading.
פתחנו את היום במשרדי UMI, בה לחלוטין לא הצלחתי להשאר קולית והצטלמתי על גבי שברולט אספנות יפהפייה בפוזה מגוחכת (תראו בסטורי הייליט באינסטגרם שלי), ואז יצאנו לחוות סוסי אדמה בה זכינו לייצור טיפה מהקשר הקרוב שליאת שנהב מלמדת את החניכים שלה לייצור עם הסוסים. הסוסים בחווה לא מוחזקים ברסן שמכאיב להם וגם לא בפרסות שמגבילות אותם כך שהם חופשיים ומאושרים הרבה יותר. כשהחווה תסיים להתמקם בבית החדש שלה, אני מקווה לחזור כדי לבלות בה קצת יותר.

We started the day at the UMI group offices, where I posed next to a beautiful collectors Chevrolet in a ridiculous pose (see the Highlight on my Instagram) and then drove to the Farm of the Earth Horses to learn about the personal bond with horses the farm believes in. The horses are not kept in reins that hurt them or hooves that limit them so they are much freer and happier. When the farm will finish settling in its new home, I hope to return to spend there some more time.
אחרי הביקור בחווה המשכנו לפונדק אלביס בנווה אילן לארוחת צהריים. אף על פי שההמבורגר, צ'יפס וסלט הכרוב שאכלתי היו טעימים ביותר, האוכל הוא לא הסיבה לבקר שם- אלביס דווקא כן. כל המקום מעוצב באווירת אלביס עם המון ציורים, תמונות, תלבושות שקשורות לאלביס ולמעשה כל דבר אפשרי. תענוג גדול ומומלץ. לאחר ארוחת הצהריים שאר הקבוצה המקסימה נסעה חזרה למשרדים ואני חזרתי, בעצב גדול, לתחבורה הציבורית ונסעתי חזרה הביתה לירושלים.

After visiting the farm we continued to The Elvis Inn for lunch. Even though my hamburger and fries were wonderful, the food is not the reason to go there, The Elvis vibes are! The visit was a real delight. After lunch, the rest of the charming group went back to UMI offices and I, with great sadness, took the bus back home to Jerusalem.
קצת פרטים על השברולט אקווינוקס (חוץ מזה שהוא מרווח, נוח בטירוף ויפהפייה): הרכב מצויד במנוע טורבו בנזין, בנפח 1.500 ליטר בהספק של 170 כ"ס ו-28 קג"מ המתאפיין בזמינות כח גבוהה. למנוע הטורבו החדש משודכת תיבת הילוכים אוטו' בעלת 6 יחסי העברה ויגיע לארץ ברמת גימור LS  ו-LT העיצוב החדש כולל חיפויי כרום, פנסי לד וגריל קדמי מעוצב. בנוסף, בסיס השמשה הקדמית נמוך, תנוחת הישיבה גבוהה ואלו מספקים זוית ראיה רחבה (מצוינת לנהגות בגובה 1.60). בתוך הרכב ניתן למצוא שפע של אבזור נוחות לנהגת ולנוסעים דוגמת: מערכת ביטול רעשים אקטיבי לנסיעה שקטה במיוחד, התנעה מרחוק, פתיחת דלתות והנעה ללא מפתח, דלת תא מטען בתפעול חשמלי עם אפשרות תכנות זוית הפתיחה, פתחי אוורור לנוסעים מאחור, בקרת אקלים מפוצלת דו אזורית, מושב נהג מתכוונן חשמלי ומסך מגע. לאקווינוקס מושב אחורי מתקפל המאפשר רצפה שטוחה ונפח הטענה של 1,798 ליטר. 

Some details about the Chevrolet Equinox (except that it is spacious, comfortable and gorgeous): The vehicle is equipped with a turbocharged gasoline engine with a capacity of 1,500 liters with a capacity of 170 hp and 28 kg of high power availability and new turbo engine is equipped with a 6-speed automatic gearbox. The new design features chrome cladding, LED lights and front grill. In addition, the base of the windshield is low, the seating position is high and these provide a wide angle of vision (perfect for small women). Inside the vehicle, you will find plenty of convenient accessories for the driver and passengers, such as an active noise canceling system for quiet driving, remote start, door opening and keyless driving and an electric door lock.

Photos by: Avihay Damari.

Love,
Very Big Glasses.

10 comments:

The Truth about Skin and Hair Care Products Recomendations

האמת על המלצות למוצרי עור ושיער


כמות אינסופית של קבוצות פייסבוק שמוקדשות לטיפוח, בלוגריות ביוטי, ערוצי יוטויוב שכולם מציעים לנו אין סוף מידע על מוצרים חדשים שיצאו לשוק, אבל אני הולכת לספק לכן כמה תובנות מזן טיפה אחר. אל תסמכו על שום דבר ואף אחת!

  1.  גם אם כתוב שזה מיועד לשיער לשמן- זה לא אומר שאתן עומדות לשטוף את השיער השומני שלכן פחות כמו שקיוויתן.
  2. לחלופין, גם אם כתוב שזה מיועד לשיער יבש- יש מצב שהשיער השמן שלכן הולך לאהוב את זה.
  3. גם אם הבלוגרית האהובה עליכן עפה בטירוף על מוצרים של חברה חדשה ומגניבה בטירוף, ואפילו יש לה את סוג העור שלכן- זה לא בהכרח אומר שהמוצר הולך להתאים לכן.
  4. גם אם לא מצאת סקירה על המוצר החדש הזה, זה לא אומר שהוא גרוע. כנראה שאף אחת לא גילתה אותו לפניך, תנסי ותהפכי לביוטי גורו החדשה.
  5. לפעמים מוצרים זולים יותר שהם חיקוי למוצר אחר יקר יותר יתנו עבודה טובה יותר מהמקור.
סיקרנתי? תמשיכו לקרוא על המוצרים שעזרו לי להגיע למסקנות האלו.

There is an endless amount of beauty Facebook groups, tons of beauty bloggers and YouTube channels all offering valuable information about the new products that we should or should not use. I am about to give you advice from a different kind.

  1.  Even if it says on the label 'for oily hair' it does not mean you are about to wash your hair less as you hoped.
  2. On the contrary, if it suits dry and damaged hair, there is a chance your oily hair might like it.
  3. Even if your favorite blogger is going crazy about this new company, and she has the same type of skin as you, it does not mean those products will suit you.
  4. Even if you could not find reviews about this new product, it does not mean it sucks. Try it first and become the new beauty guru. 
  5. Sometimes the cheap products that were copied or 'inspired' by an expensive product are better than the original. 

Intrigued? Continue reading about the products helped me get those life-changing tips.


לפני כמה חודשים כולם דיברו על מוצרי האורדינרי ובעקבות קריאה של כמה סקירות מעמיקות ביותר גם אני החלטתי לנסות. הזמנתי את ה Niacinamide 10%+ Zinc 1%Vitamin C Suspension 23% + HA Spheres 2% ואת ה Salicylic Acid 2%. החומצה הסליצילית לטיפול נקודתי התגלתה נהדרת בדיוק כמו שציפיתי אבל שני המוצרים האחרים היו אכזבה גדולה. תמצית ויטמין הסי המטפלת בסימני הזדקנות ומבהירה את העור הייתה בלתי נעימה בעליל לשימוש, השאירה תחושה דביקה ומעקצצת והחמור ביותר לא גרמה לשום שיפור בעור שלי במהלך חודש השימוש במוצר. האכזבה הגדולה ביותר הייתה תמצית הנינסימייד. בחודש וחצי הראשונים לשימוש חשבתי שקרה לי נס אך לאחר מכן פתאום התרחשה החמרה איומה. הפסקתי את השימוש בתכשיר והעור נרגע ואחרי הפסקה חזרתי להשתמש בו ושוב הייתה החמרה. חשבתי שאולי המוצר התקלקל מסיבה כלשהי וקניתי בקבוק חדש אך הוא גרם להחמרה נוספת. ההסבר לשינוי הפלאי ואז החמרה שכמוה לא סבלתי כבר שנים? לאלוהי האורדינרי.

במקום לכעוס על העור שלי ולייבש אותו למוות עם שלל מוצרים לטיפול בפצעונים החלטתי לשים את הדגש על תכשירי ניקוי עדינים ולחות, ובתיאום מושלם אלוהי הביוטי ריחמו עליי ושלחו אליי את מוצרי הקוסמטיקה הרפואית של רונה ליזה*. התחלתי להשתמש בחומצת קוג'יק ולקטו שממיסה את שכבת העור העליונה, מגבירה את זרימת הדם ומיישרת קמטוטים עדיניםסרום ויטמין סי לעור שמן שמחייה את העור ומפרק רדיקלים חופשיים וקרם לחות עדין של אותה החברה. התחלתי להשתמש במוצרים באמצע ספטמבר וכבר אחרי שבועיים ראיתי שיפור משמעותי במצב העור שלי. אף על פי שאף אחד מהמוצרים לא מיועד לטיפול בעור בעייתי ואקנה, הם הרגיעו את העור שלי וגרמו לו להיראות בהיר יותר, שומני פחות (אבל יש מצב שזה בגלל החורף הירושלמי) וחלק יותר. אני מורחת את החומצה בערב על עור פנים נקי, מחכה 4 דקות ומורחת את הסרום, מחכה לספיגתו ואז מורחת את קרם הפנים. לא מדובר ברוטינה מאוד ארוכה בפני עצמה אבל אני חייבת להודות שלא תמיד אני מצליחה להקפיד על שימוש יום יומי. אני משתדלת להקפיד על שימוש של יום כן ויום לא ובימים שבהם אני משתמשת במוצרים אני מרגישה שהעור שלי אומר לי תודה בבוקר. הוא הרבה יותר רך, נעים ואפילו אסתכן ואומר אף זוהר יותר.

בעוד המוצרים של האורדינרי עלו לי גרושים רובם לא היו שווים את זה ואף הסבו לי נזק, המוצרים הבהחלט לא זולים של רונה ליזה עשו ועושים עבודה נהדרת ושווים כל שקל. יש צורך בכמות זעומה בכל שימוש כך שכל בקבוקון מספיק לזמן רב. לחלוטין ההברקה של השנה בעיני.

A few months ago everybody was talking about The Ordinary products and I decided to check them out. I ordered Niacinamide 10%+ Zinc 1%Vitamin C Suspension 23% + HA Spheres 2% and the Salicylic Acid 2%. The  Salicylic Acid 2% was great for treating spots, the Vitamin C Suspension 23% + HA Spheres 2% was extremely unpleasant to use and the  Niacinamide 10%+ Zinc 1% was the biggest disappointment. The first month and a half it worked like a charm and I had the best skin I've ever had in my life, and I'm dealing with a bad skin since puberty, but at some point it made my skin look much worst. I stopped using the products for a few weeks and started again and it made my skin look terrible again, I bought a new bottle thinking the product went bad and had the same terrible reaction again. 
luckily the skincare gods brought me the amazing products of Ronaliza Cosmetics* and everything got better. Since September I've been using Kojic & Lacto Acid Gel, Vitamin C Serum and their moisturizing cream - non meant to take care of acne, but made my face brighter and much clearer. I am applying the Kojic & Lacto Acid Gel on clean skin, waiting 4 minutes and washing off, applying the serum and waiting for it to absorb and then the cream. It is not a very long routine but a bit tiring to do it every day so I make an effort to apply it every other day and on those days I feel how much my skin is thankful. 

The Ordinary products cost me next to nothing but made my skin worst while the Ronaliza much more expensive products worth every penny. You need a small amount for every use so they are sufficient for a long period.  
מוצר נוסף שאכזב אותי היה השמפו של לוריאל המיועד ל"שיער רגיל שהופך לשמנוני במהירות", ואני חייבת להודות שכבר מהתיאור הזה היה ברור לי שמדובר במכבסת מילים. לוריאל לא היו מסוגלים לייצר שמפו איכותי שיסייע לבעלי שיער שומני אז הם בחרו בתיאור מושך אך כזה שלא מחייב אותם לכישלון של המוצר. אני בעלת שיער שומני ונואשתי מלחפוף יום כן יום לא אז ניסיתי. סחתיין על הניסיון שלא רבות החברות שעושות לוריאל, פעם הבאה מקווה שתצליחו יותר
למרבה האירוניה מה שעושה את העבודה בשבילי הוא שמפו ומסכה לשיער יבש ופגום על בסיס שמן ארגן של חברת פרקום היוונית*. השמפו מנקה את השיער, מזין והופך אותו רך כמו שיכול להיות רק אחרי ביקור במספרה. אני חופפת את הראש בתדירות הרגילה של פעם ביומיים שלושה, לפעמים יש צורך בשימוש בשמפו יבש בין לבין, אך השיער שלי נראה ומריח נפלא. אומנם השמפו והמסכה מיועדים לשיער יבש אך שמן הארגן שבו תורם לחיזוק כללי של השיער באמצעות איזון יצור הסבוםציפוי השערה בשכבה המעניקה לו ברק, איחוי קצוות מפוצלים וסיוע במניעת נשירת שיער אצל נשים וחיזוק השורשים. אני חייבת להודות שלא התעמקתי בנושא טרם כתיבת הפוסט, פשוט נהניתי ממוצרים שעושים לשיער שלי טוב, אך לאחרונה שמתי לב שנשירת השיער שלי הצטמצמה באופן משמעותי גם היא. יחי פרקום וסדרת ה Moist Care!

Another disappointing product is Loreal shampoo for oily roots and dry endings, it simply does not live up to its name. Hope next time they will do a better job. Ironically, what does a great job is Farcom Seri moist care shampoo and mask for dry and damaged hair*. The products are based on argan oil that contributes to the general strengthening of the hair by balancing the production of the sebum, healing split ends and reduces hair loss. Besides that, my hair is shiny and soft as it can be only after visiting the hair salon.
 ואחרון חביב- מסרק. עניין פעוט כביכול אך חשוב ביותר. במקרה הזה המקור, השם והיוקרה הפסידו הפסד מוחץ. המסרק של מישל מרסייה מפסיד ובגדול לזה של ביוטיקייר שעולה 10.90 ש"ח ועושה עבודה מדהימה. קל לנקות אותו מהשיער שנשר, הוא טוב בפתיחת קשרים ומתאים גם לשיער חלק וגם לזה המתולתל.

I used to use the expensive hair comb by Michel Mercier and switched to the cheapest possible by BeautyCare that does the best job for curly and straight hair.
לא חשוב באיזה מוצרים תבחרו להשתמש, אל תלכו באופן עיוור אחר תוויות או המלצות שאתן קוראות באינטרנט.
*המוצרים מסומנים בכוכבית התקבלו להתנסות.

No matter what products you choose to use, make sure to base your decision not only on beautiful descriptions and good reviews online.  
*Products marked were received for testing.
Love,
Very Big Glasses.




2 comments:

למה אתן חייבות לבקר באשדוד

כשאתן חושבות לעצמכן על יציאה למסעדה ובילוי של ערב יחיד במינו בטח עולה לכן לראש נסיעה לתל אביב, אולי ירושלים או שאתן מהווירדוז שאוהבות להכין אוכל לבד אז אתן פונות למדף ספרי הבישול והסופר הקרוב. אני הולכת לאן שהאף (או היח"צ) לוקח אותי ולרוב זה לא אל המטבח. במקרה הזה זה היה ממש קרוב (ללב) - אל אשדוד, בסיס האם.
'אהה, איפה הריגוש?' אתן בטח חושבות לעצמכן, וול תרשו לי להפתיע. אשדוד די מגניבה. וטעימה! בטירוף כאילו!

למרות המעבר לירושלים לפני שלוש שנים בגלל הלימודים, אני נמצאת באשדוד לא מעט אבל כמעט ולא מבלה בה; וכשכן זה תמיד נגמר בפאב הקבוע במרכז העיר. לפני כמה שבועות כשדווקא כן החלטתי לגוון ובחמישי בערב פצחתי במסע חיפושים אחר מקום חדש גיליתי שיש אזור בילוי חדש עם מגוון ממש רחב של ברים, מסעדות ובתי קפה. לצערי באותו הערב לא הזדמן לי לבקר באף אחד מהם כי הכל היה מלא עד אפס מקום! החברה הייתה טובה, אבל המקום שנבחר בלית ברירה לשתות בו בירה ישאיר לי סיוטים לתקופה די ארוכה. מספיק שאומר רק שהיה בו קריוקי וזאת לא הייתה הזוועה היחידה. שבוע לאחר מכן קפצתי מאושר כשהזמינו אותי לסיור קולינרי בדיוק בכל אותם מקומות שכל כך רציתי לנסות ולא יצא לי, ועליהם אני הולכת לספר לכן היום.

המקום הראשון שאני רוצה לספר לכן עליו הוא בר האוכל עלמא שתפס את תשומת ליבי קודם כל בגלל העיצוב המשגע. באמצע החלל יש חלונות בצורת חצי עיגול שהיו שם במקור והבעלים החליטו להפוך אותם למקומות ישיבה עם כיסאות גבוהים. נראה לי כמו מקום מושלם לדייט, ואם הדייט לא הולך לפי התוכנית אפשר לסגור את התריסים ולהמשיך להינות מהאוכל ביחידות;)) חוץ מזה, יש להם את השירותים הכי יפים שראיתי אי פעם. והאוכל? טעים, יצירתי ומוגש בצורה מושכת. התפריט מחולק לפי מחיר המנה כאשר הרעיון הוא שכל באי השולחן יחלקו את המנות שלהם. הטבח אוהב את המנות שלו חריפות, וכך תאהבו גם אתן. 
המקום לא כשר, פתוח שבעה ימים בשבוע, כולל במהלך השבת , ומבחינתי זה פלוס ענק. כתובת: יונה הנביא 2.

וינו דל מאר- הבר שאליו אתן רוצות לצאת לדייט- עם בן הזוג, עם חברה, עם עצמכן. יש בו אווירה אינטימית הכוללת תאורה מעומעמת, מוזיקה שקטה, מבחר יינות מרשים ואוכל טוב. כל התפריט מושך, אך במיוחד זכורה לי מנת קרפצ'יו סלק וגבינת עיזים שבתמונה שאני יותר מאשמח לאכול שוב. המסעדה כשרה ופתוחה ימי ראשון עד חמישי ושעה לאחר צאת השבת. כתובת: מרטין בובר 1.

בניגוד לשאר המקומות בפוסט הזה שהיו חדשים עבורי, את פבלה אני מכירה ואוהבת מזמן. בנוסף לאווירה הסופר מגניבה שיש במקום, קוקטיילים נהדרים ואוכל ממש ממש טעים (ראו תפריט), היא גם מקום שבו זוגות רבים אוהבים להצטלם. מקרר הרטרו הצהוב שבפינה הוא כוכב בצילומי חתונות. פבלה פתוחה שבעה ימים בשבוע, ובכל יום שבו תבחרו להגיע לשם אני ממליצה לעשות את זה לקראת השקיעה. המסעדה ממקומת מול הים ובשקיעה חווית הביקור בה היא פשוט קסומה. כתובת: מרטין בובר 1.

הסנסט-בולוורד הוא דיינר אמריקאי עם קוקטיילים צבעוניים ועצומים, בורגרים מגרים ושפע של טוב. אף על פי שהמקום מגיש גם מנות טבעוניות, לדעתי פחות מומלץ אם אתן נמנעות מאכילת בשר. הקרניבוריות בהחלט יעריכו. לא צולם כי נאכל במהירות שיא: כריך הסלופי ג'ו הכי טוב שאכלתי בחיים שלי ויש עוד המון טוב בתפריט. בתמונה מטה מופיע קישוט התקרה, שלטי שמות רחובות- מצד אחד שמות הרחובות באשדוד ומהצד השני שמות של מקומות בלוס- אנג'לס כמחווה לתקופה שהבעלים בילו שם ושאבו השראה לפתיחת הדיינר. דבר מרגש נוסף בנוגע למקום הוא שהוא מקיים הופעות מוזיקה וסטנדאפ בכל יום רביעי. כדי להתעדכן כנסו לדף הפייסבוק. הדיינר פתוח ימים ראשון עד שבת בכתובת: מרטין בובר 1.

אני מודה שפאב זה הוא לא הסגנון הרגיל שלי, אך המקום בהחלט משך אותי בזכות האווירה והרעיון שמאחוריו- לשלב חיי לילה לצד אקטיביזם חברתי. במקום מתקיימות הרצאות חברתיות ופוליטיות במסגרת ליין "זה מעניין", מכירות בגדים והופעות מגניבות, סטנדאפ וערבי במה פתוחה. חוץ מזה יש להם תפריט חדש ומעניין וקינוחים מוצלחים ביותר. הפאב פתוח בימי שלישי עד שבת בחוף הקשתות.


כמה אפשר לאכול בערב אחד אתן בטח חושבות לעצמכן...כשהאוכל טעים והחברה טובה, הרבה. ממש הרבה. תודה לתיירות אשדוד על האירוח הנהדר! 
תעשו לייק לדף הפייסבוק שלהם ותיהיו מעודכנות בכל הדברים המגניבים שקורים בעיר, כי הם קורים! אם אתן אשדודיות תגיבו היי בפוסט, אם אתן מכירות מישהי מאשדוד תגיבו הלו, ואם אתן לא זה ולא זה פשוט תבואו לבקר ותייגו אותי באינסטגרם Verybigglasses@.

צילום: אלי פרכטר ואנוכי.

אוהבת המון,
Very Big Glasses.



5 comments:

What's in my Bag - University Edition

מה בתיק- גרסת האוניברסיטה

ליבה של אישה הוא ים עמוק של סודות, והתיק - לא פחות מחור שחור שאין לו תחתית; זאת הדרך היחידה להסביר את כמות החפצים שנכנסת לתוכו. תחילת שנת הלימודים האחרונה שלי באוניברסיטה הייתה רגע מושלם למלא מחדש את קופסת התרופות שלי, לזרוק את הקבלות הישנות של הרב קוו וגם כדי להראות לכן מה אני סוחבת איתי ביום יום.

בתוך תיק של סטודנטית פריטים הקשורים ללימודים הם שוליים למדי וספרים הם הדבר האחרון שתמצאו שם. כל חומר הלימודים נמצא במודל, במקום מחברות אני משתמשת בתוכנה OneNote או בדפדפת, והפריטים החשובים ביותר הם הטלפון (לצלם את האאוטפיטים המוצלחים ללימודים), מפתחות, נרתיק הכרטיסים עם הרב קוו וכרטיס סטודנט, ומשקפי השמש כדי שאוכל להתעלם מאנשים בבוקר. חוץ מזה התיק שלי כולל שלל פריטי איפור וטואלטיקה נחוצים ביותר (כן, אני זקוקה מידי יום לכל שלושת השפתונים שלי), ארנק, מחשב נייד, אזניות, מטען נייד לטלפון, ובקבוק מים וגז מדמיע שלא נכסו לתמונה. בנוסף אני סוחבת איתי גם את היומן שלי "העוזר האישי" בו אני משתמשת כבר שנה חמישית (את הכריכה עיצבתי השנה לבד עם נייר קרפ, וושיטייפס) פשוט כי אם אני לא אראה את הלו"ז ורשימת המשימות היומית שלי אני לא ממש אצליח לתפקד.

אגב, פוסטים מהסוג הזה הם הגילטי פלז'ר שלי ואני קוראת וצופה בהמון סרטונים כאלה ביוטיוב, הסיבה לכך שזה בסך הכל הפוסט השני בנושא בכל תולדות הבלוג (הראשון כאן), היא תעלומה. תספרו לי בתגובות האם אהבתן ותרצו שאפרסם עוד כאלה בעתיד ותספרו לי גם מה אתן מחזיקות בתיק שלכן, אני מתה לדעת!

A woman's heart is a deep sea of secrets, her bag - no less than a black whole with no bottom. That is the only way to explain the amount of stuff I manage to carry inside. The beginning of the semester was the perfect time to throw away all the old receipts, refill my medicine box and show you what I carry in my bag every day.

Books are the last thing you will ever find in a student's bag. instead of notebooks I use the OneNote program and occasionally an embed notebook. The most important items are my iPhone (to photograph good outfits), key, transportation card and student id, and sunglasses so I can ignore people in the mornings. Also, I have much need make-up (yes, I need all three of my lipsticks everyday), wallet, computer, headphones, portable phone charger, and a bottle of water and pepper spray that are not in the picture. I also carry around my planner because I need to see my schedule and to do list otherwise I lose my mind. 


By the way, those kind of posts are my guilty pleasure and I read and watch tones of them on YouTube, why this is only second on the blog (first here) is a mystery. If you enjoyed it and would like to see more of them tell me in the comments section. Also, tell me what do you carry inside your bag, I'm dying to know!
1. יומן- עוזר אישי 2. מחשב נייד- לנובה 3. דפדפת משבצות 4. משקפי שמש- רייבן 5. טלפון-אייפון 6. אוגדן כרטיסים- צ'רלס אנד קית' 7. ארנק- צ'רלס את קית' 8. פנקס 9. קופסת תרופות- הפי פילס 10. תיק איפור- אסתי לאודר 11. מטען נייד- מירקייס 12. קלמר- טינק 13. נרתיק טואלטיקה- לאוקסיטן 14. אוזניות- אפל 15. פונפון פרווה (מלאכותית)- אסוס 16. מחזיק מפתחות- ניקי 17. תיק גב- מיפאק.

1. Planner- TK 2. Computer- Lenovo 3. Notepad 4. Sunglasses- Ray-Ban 5. Phone- Iphone 6. Card holder- Charles and Keith 7. Wallet- Charles and Keith 8. Notebook 9.Pills box- Happy Pills 10. Phone charger- Miracase 12. Pancil Case- Tink 13. Case- L'occitane 14. Headphones- Apple 15. Faux fure pompom- Asos 16. Key chane- Nici 17. Backpac- Mipac.
1. פודרה- איב רושה 2. טיפות הרגעה- רסקיו 3. בושם שמן- ללין 4. קרם ידיים- לאוקסיטן 5. צ'אביסטיק- קליניק 6. גלוס- בנפיט 7. שפתון לחות- לאבלו 8. קרם הגנה לפנים- לארוש פוזה spf 50.

1. Face pouder- Yves Rocher 2. Soothing drops- Rescue 3. Oil parfume- Laline 4. Hand cream- L'occitane 5. Cubbystick- Clinique 6. Lipgloss- Benefit 7. Lip balm- Labello 8. Sunscreen- La Roche-Posay spf 50.
1. תרסיס אנטיבקטריאלי 2. טיפות לעיניים יבשות- אלקון 3. סוכריות רענון- טיקטאק 4. קופסה לתחתוניות 5. טמפונים- קוטקס 6. תרסיס לאף סתום.

1. Antibacterial spray 2. Eye drops - Alcon 3. Mints- tictac 4. Pads box 5. Tampons - Kotex 6. nasal spray.
Love,
Very Big Glasses.
3 comments:

Very Big Glasses on Instagram