Best books of 2019 (so far)

הספרים הטובים ביותר ב2019 (עד כה)


זו היא השנה הראשונה מזה 5 שנים שבה אני זוכה לקרוא רק ספרים שבחרתי לקרוא. זה נשמע דרמטי אבל אל תדאגו, אף אחד לא סגר אותי בחמש השנים האחרונות במגדל וכפה עליי לקרוא ספרים גרועים. למדתי לתואר בספרות אנגלית במהלכו התמקדתי בלקרוא את חומרי הלימוד ונחשפתי ליצירות ספרותיות מדהימות (וגם כאלה שפחות, ג׳יימס ג׳ויס לדוגמא לנצח יככב בסיוטים שלי); ובשנה שעברה זכיתי להיות חלק מקהילת הקוראים של ידיעות אחרונה בשנה האחרונה לפעילותה וקראתי בעיקר את הספרים שקיבלתי. חופש הבחירה החדש הזה העלה בי את הרצון לחלוק איתכם את 5 הספרים הטובים ביותר שקראתי במהלך 2019 בתקווה שגם אתם תהנו מהם ואולי תרכשו חלק מהם במהלך שבוע הספר שמתקיים ממש עכשיו. גילוי נאות- חלק מהספרים שברשימה רכשתי בעצמי, וחלקם נשלחו אליי ע״י הוצאות הספרים. אני לא אציין איזה ספר הגיע אלי איך כיוון שזה לא משפיע על הסקירות שלי ואני עומדת מאחורי ההמלצות שלי במאה אחוז. 

״כל מה שקרה שם באמת״ מאת ברין גרינווד, תרגום מאת מרב זקס-פורטל, הוצאת עם עובד
וויבי בת 8 והחיים שלה הם גיהנום. אמא שלה נרקומנית, אבא שלה מנהל מעבדת סמים ולאף אחד לא באמת אכפת מהילדה השקופה שלא מדברת, נעלמת בלילות ולא אוכלת מול אנשים אחרים. עד שמגיע קלן בן ה21 ולוקח על עצמו את הטיפול בה. אני יכולה לספר לכן עוד על העלילה, אבל אני בוחרת שלא כי אני מקווה שתגשו לספר ללא דעות קדומות, כפי שניגשתי אני למרות מה שכתוב על גב הספר וכמעט מנע ממני מלקרוא אותו. למעשה, אם הייתי מוסיפה משפט אחד נוסף לתקציר שלי הייתן חושבות שמדובר בספר על פגיעה מינית בילדה קטנה. אבל זה בכלל לא מה שקורה שם, למרות מה שתחשבו במקומות מסוימים במהלך הקריאה. זה ספר על רגעים נדירים של אור, הקרבה, תקווה, וכוח רצון כה עז שיכול לשנות הכל. בקושי רב הצלחתי למצוא את המילים הנכונות לתאר את חווית הקריאה בספר הזה כי הוא כל כך נגע בי. אני מרגישה שאני נושאת אותו בליבי ושהוא ישאר שם לעוד זמן רב. אני לא מאמינה שיש רשימה של ספרים שחובה לקרוא, אבל אם הייתה כזאת, ״כל מה שקרה שם באמת״ היה מופיע בתחילתה.

״תעשו לי טובה״ מאת גייל פארנט, תרגום מאת שלי גרוס, הוצאת תכלת
כששלי גרוס פרסמה בבלוג שלה על יציאתו של ״שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק״ בתרגומה, רצתי לחנות הספרים הקרובה לקנות אותו כי צ׳יקליט הוא הז׳אנר הספרותי האהוב עליי וכי אני רוצה כל דבר שחותמת האיכות של גרוס מופיעה עליו. הוא היה חביב ולא יותר מכך, אך למרות זאת כשיצא "תעשו לי טובה״ חטפתי אותו באופן מיידי. משהו ברוברטה ארנולד אמר לי שהפעם זאת תהיה הצלחה אמיתית, והאינטואיציה שלי לא אכזבה. לרוברטה ארנולד נמאס לחכות לאחד שלה, גם כי זוגיות לא באמת מעניינת אותה וגם כי ילד היא רוצה ברגע זה. היא מחליטה לייצור לעצמה מאגר גנים מוצלח משלה המורכב מ7 גברים איתם היא שוכבת לפעמים. התורמים הפוטנציאלים, אינטליגנטים ומוצלחים ביותר, מתנגדים למשימה שלה, מתאגדים ושולחים אותה לעזאזל; אך נכנעים ושבים אחד אחד לטובת סופ״ש של תשוקה, מצעים מותאמים לכל אחד וכמובן ביצוע המשימה. זה הוא ספר בנות קליל וכייפי, אך גם פמיניסטי ובועט שקשה להאמין שנכתב ב1980. סוכריה ענקית על מקל שיכלה להיות טעימה יותר רק אילו נקראה במהלך חופשה על שפת ברכה.


״בניניה מקיאוולי״ מאת שרלוט פארקינס גילמן, תרגום מאת תמר רפאלי, הוצאת לוקוס
אני חייבת להודות שאני מראש משוחדת כלפי פארקינס גילמן, המחברת של ״הטפט הצהוב״ אותו בעיני כל אישה חייבת לעצמה לקרוא במהלך חייה. 
״בניניה מקיאוולי״ הוא סיפור אופטימי להפליא ומלא באור שמתרחש ב1918, תקופה שהייתה כה חשוכה לנשים וילדים. בניניה היא ילדה פיקחית שמבינה מהר מאוד שמה שהספרים שהיא כל כך אוהבת (אני תמיד משוחדת כלפי דמויות שאוהבות לקרוא) לימדו אותה לגבי להיות אדם טוב, לא כל כך עומד במבחן המציאות והטובים תמיד נדפקים; אז היא מחליטה להיות ׳רעה׳ ולקחת את גורלה בידיה. היא מצליחה להרחיק מהמשפחה את אביה שמתעלל באמה ואחותה, להעמיד אותן על הרגליים מבחינה רגשית וכלכלית, להקים עסקים בתקופה שבה כל מה שמרבית הנשים עשו היה לבשל ולבכות לתוך כרית ועוד המון המון דברים מעוררי השראה. לספר יש נימה יחודית ומפוקחת שמציגה מאורעות קשים בחייהן של הדמויות באופן מציאותי אך שליו שלא גורע מחומרת המצב בו הן נמצאות, אך בו זמנית ממלא את הקוראים באמונה ואופטימיות. תענוג אמיתי!

״האבוקדו שלא יבשיל״ מאת איליין דנדי, תרגום מאת רחל פן, הוצאת פן וידיעות אחרונות
אלה הפיפטיז והדוד העשיר של סאלי שילם לה על טיול של שנתיים באירופה אז כמובן שהיא בפריז. השיער שלה צבוע בצבע מטורף, היא לובשת שמלות מוגזמות שלא מתאימות ליום או לילה והיא מסתובבת עם הבוהמה המקומית ומנהלת רומן עם גבר עשיר נשוי- עד שמתברר שהוא לא נשוי, מאוהב בה ורוצה להתחתן איתה. החיים הסוערים שלה מזמנים לה חוויות מרתקות שאפשר לחוות רק אז ורק שם וכמובן שהיא מסתבכת בלא מעט צרות כתוצאה מכך. אל דאגה, בסופו של דבר מחכה לה הפי אנדינד נוסח קומדיה אמריקאית קיטשית אבל הדרך לשם מלאה בחיוכים אל תוך הספר והמון הנאה לחובבות הצ׳יקליטס. פיסת טריויה מעניינת: הרמן מלוויל היה מעריץ גדול של הרומן.

״פעמון הזכוכית״ מאת סילביה פלאת, תרגום מאת אורטל אריכה, הוצאת הכורסא
חיכיתי לקרוא את הספר הזה כל כך הרבה זמן, והיו לי צפיות כל כך גבוהות ממנו, שלא היה לו כל סיכוי לעמוד בהן. אך הוא עמד ואף הרבה יותר מכך.
חציו הראשון של הספר מתאר קיץ בלוגרי להפליא של אסתר גרינווד, סטודנטית לספרות אנגלית שזוכה למלגת התמחות במגזין נחשב בניו-יורק ולצד חבורה של בנות גילה הרעשניות והשמחות אסתר מדלגת מהשקה למסיבה, לתערוכה, לפרזנטציה. למרות ההזדמנות המדהימה לחוות את ניו יורק שכה שונה מנוף ילדותה בפרברי בוסטון, המספרת לא באמת מצליחה להינות מהחוויה כי ״...כי בכל מקום ש[תשב] בו - על סיפון של ספינה או בבית קפה לצד הרחוב בפריז או בבנקוק- [תשב] תחת אותו פעמון של זכוכית״ שמפריד בינה לבין העולם ותתבשל "באוויר המעופש של עצמה". אסתר לא כמו שאר הנשים הצעירות שמקיפות אותה, היא לא חולמת להתחתן ולמצוא עבודה בתור קלדנית, היא חולמת "להכתיב מכתבים מסעירים משל עצמה" ודוחה את הצעתו של באדי ווילרד הסטודנט לרפואה להינשא. לאחר חזרתה מניו יורק אסתר חובה משבר קשה, מתחילה לאבד אחיזה במציאות ומשם מתחיל מסעה בין מחלקות סגורות, טיפול בהלם חשמלי ושאר פלאי הטיפול בפגועי נפש שהיו נפוצים בשנות ה50 וה60 בארה״ב. סופו של הספר פתוח, אך חודש לאחר יציאתו לאור בחרה פלאת לסיים את חיה לאחר שנים של מלחמה בדיכאון שליווה אותה, כך שניתן לנחש מה יעדה עבור אסתר שעיצבה בדמותה. המשבר שהזדחל לכיוונה של אסתר בחלקו השני של הספר, הזדחל באיטיות ובהפתעה מסוימת גם לכיווני והשאיר אותי מעורערת לחלוטין. אני שמחה מאוד שהגעתי לספר הזה עכשיו ולא בתור נערה אבודה וחסרת הביטחון שהייתי. הרומן מתאר באופן ריאליסטי ואמין (עבורי אפילו יותר מידי אמין) את השדים שרודפים את ראשה של אישה מעורערת בנפשה שלא מסוגלת להשלים עם האופן שבו מתנהל העולם הפטריארכלי של זמנה. חווית הקריאה לא פשוטה, אך אני ממליצה בחום לקרוא את הרומן הרגיש והמפוכח הזה. לתחושתי, השכלה פמיניסטית של שום אישה לא תהיה שלמה בלעדיו.


ביקורות המופיעות בפוסט זה מפורסמות (או יפורסמו בעתיד הקרוב) בפרויקט הקריאה שלי באינסטגרם #vbg_reads בו אני מפרסמת את המלצתי על הספר שאני קוראת מתחת לתמונתו לצד כוס קפה וארוחת בוקר. כנסו לפרויקט לקריאת הביקורות שלי על ספרים נוספים.

אשמח אם תספרו לי בתגובות על הספרים הטובים ביותר שקראתם השנה!

Love,
Very Big Glasses
No comments:

Home Tour

סיור בדירה

עברתי לדירה הנוכחית שלי בסוף ספטמבר, ושנאתי אותה בכל ליבי מהרגע הראשון. היא לא איפה שהייתי רוצה שהיא תהיה, הרבה פחות מרווחת מהדירה הקודמת שלי והחיסרון הגדול ביותר שלה הוא שאין בה מספיק אור. למרות כל אלה, אני חושבת שעשיתי עבודה לא רעה בכלל בעיצובה והיום אני מחבבת אותה פלוס פלוס. לקח לי זמן לארגן אותה כדי להרגיש בה בנוח, ואני עדיין משנה ומוסיפה דברים בכל פעם שאני מוצאת משהו שמושך לי את העין (לוח הזהב מאורבניקה שמעל שולחן העבודה נוסף באמצע הצילומים לפוסט), אבל התוצאה היא דירה ביתית לבנה-ורדרדה אותה אני עומדת לחלוק איתכן. אז תכינו לעצמכן כוס קפה או שייק פירות מרענן, תתיישבו בנוח ותמשיכו לקרוא.

הדירה היא דירת 65 מטרים של מרפסת קטנה, סלון מחובר למטבח, חדר שינה וממ״ד אותה אני חולקת עם בן הזוג שלי ושני חתולים. או שיותר נכון להגיד, החתולים חולקים איתנו, כי הם לגמרי נותנים את הטון בכל הנוגע לעיצוב הבית. חתול מספר אחד, טופי, אהבת חיי, לועס כל צמח שנקרה בדרכו וחתול מספר שתיים, ג׳יגי׳, זרע השטן מלאת הסקרנות שרוצה להגיע לכל חלון (ולחמוק דרכו), מדף או מגירה וזורעת הרס וחוסר סדר באשר תלך. אבל אתם כבר יודעים מי זה מי אם אתם עוקבים אחרי באינסטגרם.

אומנם הדירה שלי מאוד ״אינסטגרמית״ היא לא עוצבה כדי להיראות כך. הרהיטים שלי ברובם מגיעים מאיקאה משיקולי תקציב ומעברי דירה שעוד צפוים לי, והכל מסודר בצורה פונקציונלית. כלי המטבח שלי לא מונחים על מדפים פתוחים (הרבה יותר מידי אבק שאצטרך לנקות מהם), מגזינים לא מפוזרים בתור קישוט ולצערי הרב צמחים לא עומדים בכל פינה. אם החתולים שלי עלולים להפיל או ללעוס את זה, והם הולכים להפיל או ללעוס את זה, זה לא יכול לעמוד שם. כל הנרות שאני אוהבת הוגלו למדפי הקיר הגבוהים שבסלון, האזור האהוב עליי בדירה, וכל הצמחים פרט לסחלבים ובטטה שמשגשגת (טפו טפו טפו) בדרך נס כמעט ללא אור על המדף מעל הטלוויה, עברו להתגורר במרפסת. אביזרים לקישוט אני רוכשת גם כן באיקאה כי אני מאוד אוהבת את הסגנון, במחלקת הבית המקסימה של אורבניקה ובאתר shaot-il המעולה שגיליתי לאחרונה שכולל מינים שונים של פריטים מגניבים לעיצוב הבית במחירים נוחים.

במסדרון הצר שבכניסה עומדים ארון וספסל נעליים מאיקאה, מתלה בגדים עם מדף לכובעים והדום שאבא שלי בנה מארגז יין. על הקירות תלוים הדפס פרחים בסגנון מגדירי פרחים מפעם וציור פרחי אביב שציירה עבורי חברתי חוה שלצערי לא הצלחתי לצלם כיאות, אבל אין לי ספק שאני עוד אספר לכן בעתיד בהרחבה על האומנות של חוה שפזורה על קירות ביתי. שולחן המטבח והכיסאות הם מאיקאה, אגרטל הזכוכית מפוקס הום והוא למעשה הפריט הראשון שקניתי אי פעם בחיי לבית משלי לפני יותר מ6 שנים. לצד האגרטל עומדת סלסלה מshaot-il שהסבתי לקערת פירות. מעל המראה שעל הקיר תלוי אייל שאת אוזניו מעטרים עגילים עם צעצועי עץ אשוח.

הצבתי את הספה במרכז חלל הסלון וכך יצרתי לעצמי פינת עבודה שכוללת שולחן, כוננית ספרים ומדפים מאיקאה. הפעם הראשונה שבה הרגשתי בבית בדירה שלי הייתה בערב שבו סידרתי את מדפי הספרים, והם החלק האהוב עליי ביותר בבית. הם כוללים חלק זעום ביותר מאוסף הספרים שלי שמונה מעל 500 ספרים וברובו מתגורר בבית של ההורים שלי. מנורת התקרה מגיעה גם היא מאיקאה והספה מהמרכז הישראלי לעיצוב באשדוד. כיסוי הספה הוא מנעמן, הכריות מאיקאה והחתולים מהרחוב:)) על קיר הטלוויזיה תלוי הדפס מהסטודיו של סימסיסטרס מסדרת החברים הרוסים, הדפס של Dailydoodlegram (שניים נוספים שלה עומדים על מדפי הספרים שעל הקיר הנגדי), פרפר מודפס על זכוכית מאיקאה ואיור דבורה שציירה חוה של הקעקוע שלי. במסדרון שמוביל לחדר השינה וחדר האמבטיה תלוי ציור נוסף של חוה שהיא ציירה עבורי כשהיינו בנות 14. על שולחן הקפה שלי מונח מגזין פורטר הכה אהוב עליי, קערת במבוק מאיקאה ותחתיות לכוסות עשויות עץ שרכשתי בסטודיו/ בית קפה קטן בהונג קונג (במחיר זעום, ושבכלל לא היו למכירה). על המדף העליון מעל הספרים עומדות שתי מטריושקות עץ בעבודת יד, שהימנית מביניהן נמצאת במשפחתי מעל 25 שנה.

החלק האהוב עליי בחדר השינה שלי הוא כיסוי המיטה עם ציפיות תואמות שהבאתי לפני שנים מעיירה קטנה בדרום צרפת, ווילונות לבנים שמספקים פרטיות אך לא חוסמים את כניסת האור. על השידה שלי שלצד המיטה תמיד מונח ספר, כרגע אוסף רשימות של ווירג׳יניה וולף, נח שטרן ות״ס אליוט ואייפד שמשמש לקריאה גם הוא. על המיטה מונחות בובות פרווה של חזרזירים כיוון שפעם נהגתי לאסוף את החיה הורדרדה. המיטה נרכשה בהום סנטר, והשידות, שטיחים והמנורות שוב מאיקאה.

אני סאקרית של כלי זכוכית ותמיד אוספת עוד ועוד צנצנות וקופסאות. האיפור שלי עומד בתוך כוסות של נרות שנגמרו, והפרחים בתוך בקבוק סודה. תיבת התכשיטים מזכוכית הגיעה מshaot-il, וצלוחית הסבון וזו הורודה מהצד השני מאורבניקה, הצלוחית מזכוכית חלבית ממוג׳י.
את הממ״ד לא אחלוק איתכן בפוסט זה כיוון שפרט לשולחן המחשב של בן הזוג הוא כולל בעיקר חפצים שלא נמצא להם מקום בחדרים האחרים.

הפריטים מshaot-il התקבלו במתנה מהאתר.

כל כך נהנתי מכתיבת הפוסט הזה, הפוסט האמיתי הראשון מאז אוגוסט(!), מקווה שאתן נהנתן מהקריאה.

Love,
Very Big Glasses.




No comments:

הגרלה באינסטגרם שלי


הרבה דברים קרו מאז הפוסט האחרון שלי בסוף אוגוסט.
עברתי מירושלים חזרה לאשדוד לדירה שלקח לי המון המון זמן לחבב ולהרגיש בה בבית, סיימתי את הלימודים, התחלתי להתנדב בארגון שהנושא שלו קרוב מאוד לליבי, ואם כל זה לא מספיק אז גם מצאתי עבודה חדשה במשרה מלאה וזה חתיכת שינוי עבורי! ממשרה מאוד מאוד חלקית לאורך 4 שנים של לימודים, ועוד לימודים שבשנה האחרונה היו פחות או יותר פיקניק (פיצוי על 3 שנים קשות מאוד) ל44.5 שעות עבודה בשבוע. את העבודה עצמה אני דווקא מחבבת, יכל להיות טוב יותר רק עם חלון במשרד ועבודה מהבית יומיים בשבוע:)
קשה לי להאמין שחצי השנה הזאת טסה כל כך מהר ועכשיו כבר מרץ, אף על פי שכאילו לפני רגע עוד היה הקיץ ובעצם קרו מלא דברים מאז. עם כל השינוים האלה בחצי השנה האחרונה שלא כולם היו חיוביים, אני ממש אופטימית לגבי מרץ. מחכים לי כמה דברים מהנים מאוד במהלכו, כמו יום ההולדת שלי (הצילו, אני אהיה בת 28 ויש לי 2 שערות לבנות על הראש), ואת יום ההולדת ה6 של הבלוג אז לכבוד כל זה הגרלה באינסטגרם שלי! 

כדי להשתתף צריך:
1. לעקוב אחרי באינסטגרם כמובן- verybigglasses
2. לעשות לייק לתמונת ההגרלה באינסטגרם ושייר לסטוריס שלכן
3. לתייג מתחת לתמונה באינסטגרם חברה שהייתה שמחה לקבל את החבילה

אם גם עליכן עוברת תקופה קשה לאחרונה, שלחו לי הודעה בפרטי עם המילים ׳תקופה קשה׳ ותקבלו אקסטרה כניסה להגרלה, ואל תדאגו, זה יחלוף:) תאמינו לי, אני באמת יודעת. 

במה זוכים? גליון Winter Escape 2018 של מגזין פורטר הנפלא, תה מרגיע של Higher Living, העט הכי נוח (ופוטוגני להפליא) שיש, כרטיסי ברכה קטנים ומתוקים, קרם ידיים מוקטן של לוקסיטן, שפתון נוזלי של רבלון שיחמיא לכל גוון עור, מסכת לחות נעימה של טוני מולי, חבילת פצירות וספר שהוא הפתעה. רק אגיד שסקרתי אותו ב#vbg_reads די לאחרונה ונהנתי ממנו מאוד- חבילה של דברים שמשמחים אותי ואני מקווה שגם מישהי נוספת.

אכריז על הזוכה ב24.3- יום ההולדת של הבלוג.


אוהבת המון,
Very Big Glasses


No comments:

End of Summer in Jerusalem

אם כבר סיימתן את התיכון המונח ׳סוף הקיץ׳ לא אומר לכן שום דבר כי בספטמבר דברים לא באמת משתנים. עדיין חם כמו בגיהנום וזה ימשך עד סוף אוקטובר לפחות. אך אני לא כותבת זאת כדי לבאס אתכן אלה כדי להזכיר לכן על המקום הקסום בישראל בו יש סוף קיץ, בריזה של ערב ושימוש בז׳קט גם באוגוסט. כמובן שאני מדברת על ירושלים. העיר לרוב עולה במחשבה בהקשר של סיורי סליחות בעונה הזאת, אך יש בה גם הרבה הרבה מעבר. אספתי עבורכן (וגם עבורכם) את כל הדברים הכי כייפים שאפשר לעשות בירושלים השבוע. אם כי אפשר גם לבוא בלי תוכנית מוגדרת ופשוט לטייל ברחובות או לשבת בחוץ באחד הברים. אל תשכחו צעיף או ג׳קט קל ולספר לי בתגובות לאן הלכתן! 

27/08
19:00- פיינט פארטי במייק׳ס פלייס, כי מה יכול להיות טוב יותר מלשתות ולתעל את היכולות האומנותיות בו זמנית (ככה הן גם יראו אומנותיות). פרטים ורכישת כרטיסים באיוונט.
20:00- מאיר שליו בהרצאה על ספרו הנוגע ללב ״גינת בר״ בבית הנסן, הכניסה להרצאה היא על בסיס מקום פנוי אז תגיעו מוקדם. לפני ההרצאה אפשר לבקר בתערוכה של אחותו של שליו, רפאלה שיר, בה יוצגו איורים מהספר ולהסתובב בבית הנסן היפהפיה. בנוסף, הערב בבית הנסן יש גם סשן דיסקו סול אלקטרוני בבר הדיר.

28/08
17:30- המחזה ״המלט״ של שייקספיר בתנועה בגן בלומפילד, הכניסה חינם. פרטים ותאריכים נוספים באיוונט.
18:00- אוטו אוכל- אמפי בגיא, שלוש מסעדות שף מתחלפות מציאות מנות שף במחירים 25-35 ש״ח בימים שלישי, רביעי וחמישי. פרטים נוספים באיוונט.

29/08
17:30- פסטיבל פיאצה פסטה ווספה בפיאצה של מוזאון יהדות איטליה. תערוכת מחווה ליהדות איטליה ודוכני אוכל, גלידה ומשקאות יחד עם הופעות שוות. פרטים ותאריכים נוספים באיוונט.

30/08
18:00- סיור ערב בנחלאות ושוק מחנה יהודה שיכלול ביקור בסמטאות הקסומות של נחלאות, ובירה וצ׳ייסרים במקומות השווים בשוק. פרטים באיוונט.
21:00- הופעה של ״קטיפה שחורה״ בנוקטורנו לייב עם מבחר של מוזיקה אירית וקלטית מאזורים שונים. כרטיסים באיוונט.

31/08
12:00- תלת פאזי/ טריפל צ׳יל שישי של סוף הקיץ עם 3 מסיבות במקומות הכי יפים בירושלים, בית הנסן ובית אליאנס וגם במוזאון הטבע. כל הפרטים באיוונט.

01/08
שבו אחה״צ בתקליט, תל אביב או ז׳בוטינסקי ותהנו מכוס קרה של בירה או יין ומהבריזה המדהימה.


Love you so-very-much,
Very Big Glasses.





1 comment:

It Girls Bookshelf

מדף הספרים של האיט גירל

על מנת להיות איט גירל את לא חייבת להיות אלכסה צ׳אנג או סופי מאס. יכולים להיות לך חפצים של איט גירל: נרות יקרים בצורה מוגזמת, הבשמים הנכונים או מדף של ספרים שמצטלמים ממש יפה באינסטגרם וקראו כל הבחורות הנכונות האחרות שסביבך. צריך להיות לך גם אייפד שבו את קוראת מאמרים של ווג (אגב, אני שונאת את ווג. בעיקר בגלל שהוא יקר מספרים ששווים הרבה יותר, אבל על כך בפוסט אחר) ורקע לבן לצלם עליו. על מנת להיראות אותנטית יש לתבל את מדף הספרים שלך בקלאסיקות (כדי שלא יחשבו שאת שטחית) ומספר רבי מכר מהתקופה האחרונה (כדי שבאמת יאמינו שאת קוראת).

את 'איך להיות פריזאית' קראתי אולי 6 פעמים, הוא פשוט מענג! 'קלאסי' התגלה כטרחני למדי, 'לאב, סטייל, לייף' ממש על שום דבר ו'קוראים לי בחורה' פשוט מתוק. ב'קאבטור' אני מדפדפת בכל פעם שחסרה לי השראה ואת 'מילון האופנה של דיור' ו'קאפצ'ור יור סטייל' אני שומרת ליום סגרירי שבו יהיה לי זמן פנוי ואפס ספרי פרוזה לקרוא (תמיד יש לי 20 לפחות).

זהו פוסט סאטירי למחצה. העולם הווירטואלי והכה סטרילי של בלוגריות הלייף-סטייל (שאני חלק ממנו) לא מפסיק לרתק ולשעשע אותי. במיוחד הניואנסים הקטנים האלה של פריטים סופר ייחודיים שיש לכולן, כמו אותו הנר או ערמה של ספרים ששוכבים זה על זה (אם ככה זה מונח סימן שלא קראת את זה). ספרים הם חלק עצום מחיי. העבודה שלי, הלימודים שלי, התשוקה שלי. לא רק קריאה אלא (אולי אפילו בעיקר) הנוכחות שלהם סביבי. למרות שקריאה, וכזאת של ספרים שבאמת קוראים ולא רק מדפדפים בהם, היא כה חשובה בשבילי, אני מרשה לעצמי להתענג ללא שמץ של מבוכה על הספרים בתמונות מטה. הם גורמים לי לאושר, לא פחות מספר השירה האהוב עליי, גאווה ודעה קדומה או לולי ווילוז.

באופן כללי, אני מאמינה שאין רשימה של ספרים שבאמת חייבים לקרוא. אני ממליצה לקרוא ספרים שמשפרים את מצב הרוח, מלמדים משהו חדש, מעודדים לחשוב וממלאים באנרגיות. להמלצות יותר ספציפיות בואו ל #vbg_reads באינסטגרם.

You don't have to be Alexa Chung or Sophie Mass to be an It Girl. You can have It Girl's stuff: overly expensive candles, the 'right' perfumes and a shelf full of books that are photographed really nicely and read all the other It Girls around you! You also have to have an iPad to read Vogue articles (I hate Vogue BTW. Mainly because it costs much more than books, but about that some other time), and a white background to photograph on. To appear authentic you also must add to your shelf some classics (so no one would think that you are shallow), and a few best sellers lately published (so people would actually believe that you read).  

I read How to Be Parisian probably 6 times, it is such a delight! Classy turned out tedious, Love, Style, Life is about nothing and My Name is Girl is so sweet. I go through The Coveteur every time I need some inspiration and saving The Little Dictionary of Fashion and Capture your Style to a rainy day when I won't have pros to read (I always have about 20 new).

This is a half-satirical post. The virtual and so sterile world of lifestyle bloggers (that I'm part of) doesn't stop to puzzle and amuse me, especially those shared little nuances of "it" items that everybody have. Those over-prices candles or stack of books lying on the coffee table- if this is how your books are arranged this is a sign you haven't read them. Books are a huge part of my life. My work, my studies, my passion. Not just reading but (perhaps even more) their presence around me. Although reading, of books to be read and not just to be flipped through, is so important to me, I allow myself to indulge without any embarrassment with the books in the pictures below. They make me happy, no less than my favorite poetry collection, Pride and Prejudice or Lolly Willows.

In general, I believe there is no list of books that really must be read. I recommend reading books that improve your mood, teach something new, encourage you to think and fill with energy. For more specific recommendations, go to #vbg_reads on Instagram.


Love you so-very-much,
Very Big Glasses.
No comments:

Stop Everything You are Doing! There is Solution for Oily Scalp

עצרו הכל! יש פתרון לשיער שומני

אני שונאת לטפל בשיער שלי! ביקור במספרה הוא טרחה עבורי, השלב של החפיפה שכל מומחי השיווק טוענים שאמור להיות מהנה ומרגיע הוא לא פחות מעינוי בגלל כיור הספרים האיום ולייבש את השיער בפן או חס ושלום להשתמש במחליק בבית הוא הסיוט בהתגלמותו; אבל לצערי, יש לי שיער שומני אז אני נאלצת להתעסק איתו לא מעט. לפני שבוע סיפרתי לכן באינסטה-סטוריז (יש גם הייליט, אל דאגה) ובדף הפייסבוק (אולי קצת חפרתי, מודה) על טיפול לקרקפת שומנית שעברתי במספרת הקונספט של מוצרי פיליפ מרטינ'ס ועכשיו חוזרת לחפור עוד קצת כדי לספר לכן שהרגשתי כמו נסיכה, איזה טיפול עשיתי, על התוצאות ולמה אסור לישון עם שיער רטוב גם אם אתן ממש עייפות ונשבר לכן כי גם אתן נאלצות לחפוף יום כן, יום לא. פיליפ מרטינ'ס היא חברת קוסמטיקה אורגנית ותיקה למדי שהוקמה ב1984 באיטליה, אך די חדשה בישראל. מוצריה מורכבים מתמציות צמחים ללא שימוש בשלל חומרים מסוכנים כמו פרבנים, מלחים, SLS (נתרן לאורת סולפט)אמוניה, ניקל, עופרת, מתכות וגם לא בשמן סינתטי. בנוסף, לחברה חשובה איכות הסביבה ורווחת בעלי החיים ולכן הם לא מבצעים ניסוים בבעלי החיים ומשתמשים באריזות מתכלות. שני פרטים שקנו אותי ממש על ההתחלה, וגם ההבטחה שהשיער שלי יתנהג יפה יותר.

כמובן שאין קסמים, זה לא שעברתי פתאום לחפוף פעם בשבוע (לזה כנראה באמת דרוש קסם), אבל כן זכיתי להטבה משמעותית במצב השיער שלי.

לרוב הכוונה בשיער שומני היא לקרקפת שומנית, שמגיעה יחד עם קצוות יבשים (כי אנחנו כל כך עסוקות בלהיפטר מהשומניות ומייבשות את השיער על הדרך), והחברה מציעה טיפול באמצעות ג'ל אלוורה טהור לחיטוי קרקפת שומנית, שגם מאזן ומחייה את השיער. לפני שעברתי את הטיפול הדי קסום הזה זכיתי להתנסות גם בצביעת השיער שלי (פעולה שאני עושה מגיל 21 בערך במספרה) בצבע שיער של החברה על בסיס שמנים טבעיים נוזליים המצמצמים נשירה כי גם הוא ללא כל החומרים המזיקים שהזכרתי מקודם. הצבעים לא שורפים את השיער ואפילו מסייעים בשיקומו. זאת הייתה כנראה הפעם הראשונה שהראש שלי לא גירד או עיקצץ בזמן שחיכיתי לשטוף את הצבע וזה בהחלט היה שינוי מרענן.

לא רק שהצלחתי להעביר יומיים במקום יום בין חפיפה לחפיפה בשבוע שעבר מאז הטיפול, כן מדובר בשיפור משמעותי, הוא גם רך. באמת באמת רך וגמיש! ומרגיש פשוט אחרת. כדי להגיע לתוצאות מיטביות יש לחזור על הטיפול בתמצית אלוורה 3-4 פעמים בהפרש של חודש- חודש וחצי וכן להשתמש בשמפו לקרקפת שומנית של פיליפ מרטינ'ס שטרם רכשתי אבל בהחלט מתכוונת כי עד כה החוויה שלי עם מוצרי החברה היא יותר מחיובית. בנוסף למוצרים נפלאים, זכיתי להתנסות בחווית ביקור במספרה ברמה אחרת לגמרי ממה שאני רגילה אליה בזכות המיקום המשגע במלון אוריינט המדהים במושבה הגרמנית בירושלים, יחס אישי מידיו של מעצב השיער מתן אפללו ו...כיור ממש שווה שלא מכאיב לצוואר אפילו טיפה. ישבתי עם הראש בתוכו לאורך הטיפול בתמצית אלוורה וצביעת השיער במשך כחצי שעה לכל שלב וחפרתי לי בהנאה גדולה;)

טיפול האלוורה עולה 180 ש"ח, צבע אורגני של פיליפ מרטינ'ס כ260-330 ש"ח והשמפו לקרקפת שומנית עולה 150 ש"ח. לא מדובר בתענוג זול, אבל בהחלט בהשקעה משתלמת בשיער לטווח הארוך.

אה, אז למה לא לישון עם שיער רטוב? מתן ממליץ להימנע מכך כיוון שהמים שזורמים בברזים בישראל מלאים בכלור ואבנית וכאשר לא מייבשים את השיער הם שוקעים לתוך השערה וגורמים לייבושה ופיצולה ויכולים לגרום להופעת קשקשים ואפילו פטריה. אותי הוא שיכנע. מומלץ לייבש את השיער לפני השינה או לעבור להתקלח בבוקר כך שהשיער יתייבש כמו שצריך באוויר הפתוח ולא ישאר לח בגלל המגע עם הכרית.

*הטיפול שעברתי נעשה ע"י מתן אפללו באדיבות חברת פיליפ מרטינ'ס ורשת המספרות של יואל צרפתי במלון אוריינט ומלון כרמים בירושלים ומבשרת ציון. כנסו לדף של פיליפ מרטינ'ס בפייסבוק ובאינסטגרם כדי לקבל מידע על מיקומים נוספים.

I hate taking care of my hair! Going to the salon is a nuisance, especially that part in that awful hairstylist's sink, and blowdry it or god forbid use a straightener by myself is no less than punishment; but unfortunately, I have an oily hair so I have to mess with it quite a lot. A week ago I told you on Insta-stories (don't worry, there is a highlight) about the treatment for oily scalp I had in a concept Philip Martin's hair salon and now back to tell you that I felt like a princess, about the treatment and its results and why under no circumstances you can't go to bed with a wet hair. 
Philip Martin's is a relatively new company to the Israeli market, but was established in 1984 in Italy and available in Europe and USA. Its products are organic and consist of plant extracts without the use of a variety of hazardous substances such as parabens, salts, SLS (sodium laureate sulfate), ammonia, nickel, lead, metals or synthetic oils. In addition, the company doesn't perform experiments on animals and use depleting packaging. Two details that appealed to me right from the start, together with the promise that my hair would behave better.

Obviously, the treatment I had is no magic and from washing my hair every other day I didn't go to washing it once a week (that truly would be magical), but the difference is definitely visible.

Usually 'oily hair' means oily scalp and dry hair (because we try so hard to get read of the oil that we dry our hair on the way), so Philip Martin's offers treatment using a pure aloe vera gel for disinfecting oily scalp, which also balances and revitalizes the hair. Before I went through this magical treatment, I also had the pleasure of coloring my hair (what I do from the age of 21 in hair salons) with Philip Martin's hair color that is based on liquid natural oils that reduce hair loss, and don't contain all the harmful substances I mentioned earlier. The colors don't burn or harm the scalp and even help restore the hair. This was probably the first time my head didn't scratch or eached while I waited to wash the color, and it was certainly a refreshing change. 

Not only that I was able to pass an additional day without washing my hair (two days instead of one), it also turned much softer, flexible and shinier than it used to be. To get the best results, the Aloe vera treatment must be repeated 3-4 times once a month, month and a half with the use of Philip Martin's oily scalp shampoo that I haven't yet purchased but definitely going to. Until now my experience with the company's products has been more than positive. Also important, for the first time I hadn't suffered because of the sink. They use a really comfortable sink that does not hurt the neck. I sat with my head in it during the whole treatment of aloe vera extract and hair dye for about half an hour for each stage and felt perfectly comfortable!

The Aloe Vera treatment costs 180nis, the organic Philip Martin's color costs from 260 to 330nis, and the shampoo for an oily scalp 150nis. This is not a cheap pleasure, but definitely a long-term investment in your hair.

So why not to sleep with wet hair? My hair stylist Matan Aflalo says that the water in Israel is filled with chlorine that sinks into wet hair. It can cause dried hair and split ends and even fungus. He convinced me. It is recommended to dry your hair before going to bed or shower in the morning so the hair can dry properly in the open air and will not remain damp because of contact with the pillow.

* The treatment was done by Matan Aflalo courtesy of Philip Martin's and Yoel Tsarfati's chain of hair salons at the Orient Hotel and the Kramim Hotel in Jerusalem and Mevasseret Zion, go to Philip Martin's Israel page on Facebook and Instagram to get information about other locations in Israel.

Photos by Hava Wandel.

Love you so-very-much,
Very Big Glasses.


No comments:

Very Big Glasses on Instagram